<h1>ספר החינוך מצוה תקל"ג</h1>
<h2>דף מח.</h2>
שלא למכור אשת יפת תואר אחר שיבא עליה החושק בה ביאה אחת, ועל זה נאמר [דברים כ"א] והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכור לא תמכרנה בכסף. משרשי המצוה ללמד נפשנו מדות טובות ויקרות, וכבר כתבתי בהרבה מקומות כי הנפש היקרה ראויה לקבל הטובות, ועליה יחולו הברכות לעולם, וכי חפץ האל בטוב עמו הכתירם בכל מדה חמודה ומהודרת, ואין ספק כי ממדת הנבלים הפחותים בתכלית למכור האשה אחר שהשכיבוה בחיקם, ידוע הדבר, אין להאריך בו, וענין יפת תואר וקצת דיניה ומקום ביאורן בגמרא והזמן שדין יפת תואר נוהג הכל כתוב במצוה ראשונה שבסדר זה [תקל"ב].
